המדריך המלא לבחירת קרנות סל מחלקות דיבידנדים (11 קריטריונים לסינון 📚)

בפוסט הקודם בבלוג, סקרתי את היתרונות והחסרונות שבהשקעה בקרנות סל המחלקות דיבידנדים. השוויתי בין החזקה בקרנות סל להחזקה של מניות בודדות, הדגשתי את היתרונות החשובים שקרנות סל מספקות לנו כמו שקט נפשי וחיסכון בזמן יקר. אם מבחינתכם היתרונות עולים על החסרונות והחלטתם להתקדם בבניית תיק השקעות תזרימי ולבסס אותו על קרן סל מחלקת דיבידנדים, פוסט זה הוא עבורכם!

ישנם מספר קריטריונים חשובים לבחירת קרן סל מחלקת דיבידנד. בפוסט זה נעבור על 11 קריטריונים שונים שאני בוחן לפיהן קרנות סל מחלקות דיבידנד.

אזהרה ⚠️ אין מהנאמר בפוסט זה המלצה או קריאה לפעולה, מדובר בדעותיי האישיות בלבד. לפני כל השקעה מסוג שהיא יש לבצע את המחקר המקדים בכוחות עצמכם או להתייעץ עם מומחים.

קריאה מהנה 😊

לפני שאנחנו צוללים הייתי רוצה להבהיר משהו קטן, אין את הקרן המושלמת, היא לא קיימת (או שלפחות עדיין לא נתקלתי בה 😳), כשאני צריך לבחור את הקרן שתתווסף לתיקידנד אני צריך להקל ולהקשיח את הקריטריונים המדוברים בהתאם לשיקול הדעת שלי, כלומר קרן יכולה לעבור את קריטריון מספר 1 ולהיכשל בקריטריון מספר 7 אבל עדיין להיכנס לפורטפוליו שלי, כי שוב אין את הקרן המושלמת.

בנוסף, בפוסט הנ״ל לא אתייחס לקרנות שפועלות באמצעות אופציית Covered Call כמו JEPI או QYLD, אני אתייחס רק לקרנות סל סטנדרטיות בסגנון של SCHD.

דבר אחרון, אם אתם פחות מתמצאים בעולם המושגים של הדיבידנדים, מומלץ בחום לעבור על מילון המושגים של השקעות דיבידנדים וגם על הפוסט הזה שמסביר איך עובד כדור השלג בהשקעות דיבידנדים.

צוללים... 🤿

1. תשואת הדיבידנד

אחרי הכל, לשם כך התכנסנו, נכון? כמשקיעי תזרים, אחד הדברים החשובים ביותר עבורנו הוא גובה התזרים – כלומר, תשואת הדיבידנד השנתית שהקרן תספק לנו. את הסנן הזה נצטרך לחלק לשניים ולשאול את עצמנו: האם אנחנו זקוקים לתזרים בהווה או בעתיד? זהו פרמטר מרכזי בהחלטה שלנו אם לבחור בתשואה גבוהה או נמוכה. איזו סיבה יכולה להיות שבגללה נרצה תשואת דיבידנד נמוכה? התשובה הפשוטה היא שכמעט תמיד תשואת דיבידנד נמוכה מלווה בצמיחת דיבידנד גבוהה (וברוב המקרים גם בעליית ערך יפה). לכן, אם אשקול לרכוש קרן עם תשואת דיבידנד נמוכה של 2% לדוגמה, הקרן תהיה חייבת להציג צמיחת דיבידנד מרשימה באזור ה-10% בשנה. אבל נצטרך להתחיל עם מינימום תשואה מסוימת שהיא תגדל עם השנים (כדור שלג כן 😉), עבורי תשואת המינימום היא באזור ה-1.5%, כלומר, אני לא אקנה קרן עם תשואה נמוכה מזה (מדובר בתשואה לפני מס דיבידנד), אם התשואה תהיה נמוכה מזה, יכול לקחת לקרן יותר מדי זמן להגיע ליעד התזרים העתידי שלי.

האם יש תשואת דיבידנד מקסימלית שהייתי פוסל? תשואת דיבידנד שעוברת את ה-5% כנראה מגיעה ממחוזות של קרנות סל שמשתמשות במכירת אופציות call לשם העלאת התזרים. זה כבר סיפור שונה, וכמו שאמרתי, בפוסט זה נתמקד בקרנות סל קלאסיות, כאלו שמחזיקות מניות בלבד.

כדי להבין טוב יותר בואו נבחן 2 קרנות: : DHS של WisdomTree ו-VIG של Vanguard. לקרן DHS תשואת דיבידנד גבוהה של 4.05% בשנה, קצב צמיחת דיבידנד של 4.84% בממוצע לשנה ורצף הגדלת דיבידנד של שנתיים בלבד (קריטריון חשוב נוסף שניגע בו בהמשך). מצד שני, VIG תספק לנו תשואת דיבידנד של 1.77% עם קצב צמיחת דיבידנד של 8.46%, בנוסף הקרן הגדילה את הדיבידנד במשך 10 שנים ברציפות.

בואו נסתכל על גרף תשלומי הדיבידנד של DHS ושל VIG.

חדי העין מבינכם ישימו לב לכך שישנם שנים שבהם הדיבידנד של DHS קטן (2019-2021) או שהוא נשאר קבוע לאורך מספר שנים (2015-2017) בעוד שהדיבידנד של VIG המשיך לגדול משנה לשנה.

אז מה אני מחפש? 🔍 תשואת דיבידנד מינימלית של 1.5%, כנראה שהתשואה המקסימילית תהיה באזור ה-5%.

2. צמיחת דיבידנד

כפי שאנחנו יודעים, צמיחת הדיבידנד היא אחד האלמנטים החשובים ביותר באסטרטגיית ההשקעה שלנו במניות דיבידנד. ככל שהחברה תגדיל את הדיבידנד בשיעור גבוה יותר ובאופן קבוע, כך ייטב לנו כמשקיעים. תחשבו על זה, לקבל העלאה של 10% בשכר מהמעסיק בכל שנה, חלום - לא?

גם כאן עלינו לקחת בחשבון את נושא צמיחת הדיבידנד ולשקלל אותם ביחד עם שאר הקריטריונים שלנו. לדוגמה, קרן שמציעה תשואת דיבידנד של 5% בשנה לא סביר שתעלה את הדיבידנד ב-10%, אך ייתכן מאוד שהיא תעלה אותו ב-3%-4%. זהו שיעור יפה לקרן שמחלקת תשואה כזו גבוהה.

אז מה אני מחפש? 🔍 

קצב צמיחת דיבידנד בחמש שנים האחרונות של 3% עד אין סוף בממוצע לשנה, זה תלוי בתשואת הדיבידנד. כנראה שאמנע מלרכוש קרן עם קצב צמיחת דיבידנד נמוך מ-3%.

3. עליית ערך

אני לא מאמין בהשקעה שהתשואה הכוללת (שילוב של דיבידנד ועליית ערך) שואפת ל-0% או שלילית. אין בכך שום היגיון מבחינתי. לכן, אחפש קרנות שיספקו עליית ערך מכובדת, כזו שלא מפגרת בצורה משמעותית אחרי המדד. ככלל, עליית ערך גבוהה מגיעה לרוב עם תשואת דיבידנד נמוכה, ולהפך. עליכם להבין מה מתאים יותר לכם ולאסטרטגיה שלכם.

בואו שוב ניקח לדוגמה את קרן הסל VIG, להזכירכם היא מחלקת דיבידנד של 1.77% בשנה, ב-5 השנים האחרונות התשואה הכוללת (עליית ערך + דיבידנד) של הקרן היתה 74%. מצד שני, קרן הסל SPHD מחלקת דיבידנד גבוה במיוחד בשיעור של 4.19% לשנה, אבל ב-5 שנים האחרונות הקרן סיפקה לנו תשואה כוללת של 30% בלבד, לשם השוואה S&P 500 עשה תשואה כוללת של 85% ב-5 שנים. זה לא מקרה יוצא דופן - כך זה עובד!

אז מה אני מחפש? 🔍 

עליית ערך יפה, אשמח לקנות קרן שהתשואה הכוללת שלה לא נופלת רחוק מהמדד.

4. יציבות בתשלומי הדיבידנדים

תמיד תזכרו את המטרה - יצירת תזרים מזומנים יציב שגדל עם הזמן. כמו שלא היינו מוכנים לקבל את זה שהמשכורת שלנו תעלה ותרד בכל חודש, או ששכר הדירה שתקבלו מהדירה להשקעה שלכם יעלה וירד, כך לא נרצה קרן סל שהתזרים שלה לא יציב. אבל כאן אנחנו נוגעים באחת החולשות העיקריות של קרנות סל מחלקות דיבידנד, קרן סל רגילה שלא עוסקת גם ב-covered call לא תוכל לשלם לנו בכל רבעון את אותו הסכום, וזה מפני שהיא מחזיקה פיזית עשרות ואף מאות חברות שכל אחת מהן מחלקת סכום כסף שונה ובתאריך שונה. לכן, כפי שנוכל לראות למטה בגרף התשלומים של קרן DGRO, יש שינוי בסכום הדיבידנד מרבעון לרבעון.

נכון שזה לא מושלם, וזה אחד מהחסרונות בקרנות סל שדיברנו עליהם, אבל לפחות אין רבעון שבו הדיבידנד הרבעוני ירד בצורה משמעותית או אינו קיים כמו בקרנות אחרות (אני מסתכל עליך BITO 😒).

אז מה אני מחפש? 🔍 

קרן עם תשלומי דיבידנד כמה שיותר יציבים, חלילה ללא קריסות בתשלומי הדיבידנדים.

5. רצף צמיחת דיבידנד

 זה קצת דומה למה שדיברנו בסעיף 4 אבל טיפל׳ה שונה, לא כל הקרנות נולדו שוות, כמו שראינו בסעיפים הקודמים ישנן קרנות עם תשואת דיבידנד גבוהה במיוחד שמיועדות יותר לתזרים מידי, אותן קרנות יתקשו להגדיל את הדיבידנד משנה לשנה ואם הן כן הגדילו היא תהיה יחסית קטנה והן יתקשו לעשות את זה לאורך זמן כלומר נראה רצף צמיחת דיבידנד קצר של 2-3 שנים בלבד. בואו נסתכל על קרן DIVO שעוסקת גם בכתיבת Covered call על כ-20% מנכסיה, לקרן תשואת דיבידנד יחסית גבוהה - 4.5%, בואו נסתכל על גרף התשלומים השנתי שלה: 

שימו לב איך הדיבידנד קבוע ולא צומח משנה לשנה (לפחות קיימת יציבות יפה בחלוקת הדיבידנד), מה הבעיה בזה שהדיבידנד לא צומח? האינפלציה מכרסמת גם בדיבידנד עצמו, סכום הדיבידנד השנתי ש-DIVO מחלקת הוא $1.76 לשנה, ואם תסתכלו על הגרף תוכלו לראות שהיא מחלקת את אותו סכום דיבידנד משנת 2018! כלומר ערך הכסף נשחק בממוצע של 2.5% לשנה.

אז מה אני מחפש? 🔍 

זה תלוי, אם אני לוקח קרן עם תשואת דיבידנד נמוכה ארצה קרן סל שהגדילה את הדיבידנד בחמש שנים לפחות, מצד שני אם הקרן מספקת תשואת דיבידנד גבוהה אסתפק גם מגמת עליה בתשלומי הדיבידנדים שלה, כלומר יכול להיות שנים שבהן הדיבידנד ירד קצת אבל לאורך הזמן המגמה צריכה להיות חיובית.

6. קרן גדולה וסחירה

לא נרצה לקנות קרן שהיא קטנה מדי בנכסים שהיא מנהלת (Assets Under Management, AUM) או שהיא לא נסחרת מספיק. קרן קטנה ולא נזילה תוביל לתנודתיות גבוהה, יהיה קשה יותר לקנות במחיר שנרצה, ואם המצב יימשך לאורך זמן, מנהלי הקרן עלולים לפרק אותה. אמנם תקבלו את כספכם בחזרה, אך יחול עליכם אירוע מס והנכס שהיה אמור לספק לכם תזרים שוטף יושמד.

אז מה אני מחפש? 🔍 

אחפש קרן עם נכסים מנוהלים של 15 מיליון דולר לפחות ונפח מסחר מינימלי של 2 מיליון דולר.

7. דמי ניהול

תמיד נשאף לדמי ניהול כמה שיותר נמוכים, ולשמחתנו, רבות מקרנות הסל הפופולריות ביותר שמחלקות דיבידנד מציעות דמי ניהול אטרקטיביים במיוחד. קרנות כמו DGRO, SCHD, HDV, ו-VYM מציעות דמי ניהול נמוכים מ-0.1% לשנה. עם זאת, כאשר הקרן עוברת לניהול אקטיבי ומשלבת בתוכה גם מכירת אופציות Call, דמי הניהול קופצים פי עשרה מהקרנות שציינתי למעלה לאזור ה-0.5% עד 1%, דמי הניהול ינגסו בתשואה שלכם בכל שנה ויהיה לכם פחות כסף שעובד עבורכם.

אז מה אני מחפש? 🔍 

כשמדובר בקרן סל רגילה - עד 0.3% דמי ניהול (בשאיפה גם פחות), בקרנות המנוהלות או קרנות Covered call עד 1% מבחינתי יהיה הלימיט.

8. תדירות החלוקה

תמיד אעדיף לקבל את הדיבידנד כמה שיותר מוקדם, לכן אעדיף חלוקת דיבידנד חודשית על פני רבעונית או חצי שנתית.

אז מה אני מחפש? 🔍 

לפחות חלוקה רבעונית, חלוקה חודשית תהיה בונוס עבורי, (אבל לא הרבה קרנות רגילות מחלקות בכל חודש) לא אתקרב לחלוקה של חצי שנתית או שנתית. אחרי הכל, המטרה היא התזרים.

9. פיזור בין הסקטורים

למרות שאני מגדיר את עצמי כמשקיע תזרים, גם עליית ערך הנכס חשובה עבורי, לכן אני אשים דגש על פיזור בין מגוון הסקטורים השונים. בואו נבחן את התמונה שלמטה:

ניתן לראות שכמעט בכל שנה ישנם מספר סקטורים המספקים ביצועים עודפים על S&P 500 וכאלה בביצועי חסר, בגלל זה ארצה גיוון בין מספר סקטורים. בנוסף יכול להיות שיהיו סקטורים מסוימים שלא בהכרח ארצה חשיפה כל כך גבוהה אליהם. אם נסתכל על קרן סל מחלקת דיבידנדים בשם LVHD  Franklin U.S. Low Volatility High Dividend Index ETF, ונסתכל על חלוקת הסקטורים שלה נראה ש-25% מההחזקות של הקרן הן חברות מסקטור השירותים (Utilities).

סקטור השירותים מאוד ממונף וכשהריביות גבוהות הוא חוטף מכה קשה, בנוסף הצמיחה שלו יחסית נמוכה, מצד שני אנחנו רואים שסקטור הטכנולוגיה שנוטה הרבה יותר לצמיחה תופס רק 4% מהקרן. קחו בחשבון שיש משקיעים שזה בסדר מבחינתם ויש כאלו שלא, זה תלוי במה שאתם מחפשים.

אז מה אני מחפש? 🔍  

אבדוק שישנו פיזור בין מספר סקטורים ושהפיזור הזה הגיוני עבורי.

10. מספר ההחזקות

ישנן קרנות סל שמחזיקות מאות חברות. למשל, קרן הסל WisdomTree U.S. Total Dividend Fund (טיקר DTD) מחזיקה מעל 800 חברות שונות. מצד שני, יש קרנות כמו iShares Core High Dividend ETF (טיקר HDV) שמחזיקה 80 חברות, או קרן PBDC שמחזיקה רק 25 חברות, כולן קרנות BDC. ככלל, ככל שנשקיע במספר קטן יותר של חברות, התנודתיות תהיה גבוהה יותר והסיכון בחשיפה לנכס ספציפי יהיה גבוה יותר. אם נשתמש שוב בדוגמה של PBDC, נוכל לראות שכמעט 13% מההחזקה של הקרן היא של חברת Blue Owl Capital - זה גבוה מאוד!

אז מה אני מחפש? 🔍  

הייתי מחפש קרן עם 100 חברות לפחות ואחוז חשיפה לנכס ספציפי נמוך מ-5%.

11. אסטרטגיית השקעה

החלק האחרון הוא מאוד סובייקטיבי, אנחנו נצטרך לחשוב אם מתודלוגית ההשקעה של הקרן שאותה אנו בוחנים הגיונית לנו. כאמור קרן הסל עוקבת אחר מדד מסויים, המדד למעשה בונה את מתודולוגית ההשקעה, הוא בוחר את המניות שיצטרפו למדד לפי הסננים שהוא קובע לעצמו. כאן הסברתי לעומק על מתודלוגית ההשקעה של SCHD שעוקבת אחר מדדDow Jones U.S. Dividend 100™ Index.

כדי לצפות באסטרטגיית ההשקעה של קרן מסויימת אכנס תחילה לאתר הקרן, לכל קרן סל יש עמוד באתר המנפיק של הקרן, אנחנו נחפש בגוגל את שם הטיקר של הקרן וכמעט תמיד התוצאה הראשונה תהיה עמוד הקרן. בואו נסתכל על דוגמה, נחפש את הקרן VYM בגוגל, התוצאה הראשונה היא עמוד הקרן של המנפיק Vanguard:

נגלול מעט ונוכל לראות את המדד שאחריו הקרן עוקבת:

נגלול עוד קצת ונוכל לראות פירוט קצר על איך המדד בוחר את המניות שנכנסות לתוכו:

אם נרצה פירוט מעמיק יותר לגבי בחירת המניות נצטרך לעבור לאתר של המדד עצמו, אז בדוגמה הזו נצטרך לחפש את שם המדד של הקרן - FTSE® High Dividend Yield Index.

אז מה אני מחפש? 🔍  

חשוב לחפש את מתודולגית ההשקעה של הקרן, לראות שאני מבין אותה ושהיא נשמעת הגיונית ונכונה עבורי.

סיכום

בפוסט זה סקרתי את 11 הקריטריונים המרכזיים שלי לבחירת קרן סל מחלקת דיבידנדים, כדי לעזור לכם להשקיע בתבונה ולהשיג את התזרים שאתם שואפים אליו. אני מקווה שהסברים אלה סיפקו לכם את הכלים והמידע הדרוש לביצוע החלטות מושכלות.

חשוב לזכור שכל משקיע הוא שונה ולכן כל אחד מכם צריך להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לצרכים והמטרות האישיות שלו. כמו שציינתי, אין קרן מושלמת שעונה על כל הקריטריונים ב-100%. כל קרן עשויה להיות טובה בהתאם להקשר ולמטרות שלכם.

כמובן, כדאי תמיד לבצע מחקר מקדים לפני השקעה ולהתייעץ עם אנשי מקצוע במידת הצורך. בסופו של דבר, השקעה מוצלחת דורשת סבלנות, מחקר ומוכנות לשינויים בשוק.

בהצלחה בהשקעות שלכם ותודה שקראתם את הפוסט!